« אירועי קופרו חיים על הגבול – פרויקט פיתוח מיוחד »
נראה מעניין : החלוצים
מחר, יום שבת בשעה 12:30 יוקרן הסרט "החלוצים" המספר את סיפורו של דור החלוצים, העולים הראשונים שהתיישבו בעיירה שדרות. הסיפור ההיסטורי מובא בעיניים שלהם, ומסופר בקולם. קול שהודחק בדיון הציבורי, ואם נשמע, היה זה רק בהקשר של עוול וקיפוח. הסרט רוצה להחזיר להם את הגאווה. לשפוך אור על סיפור ההקמה, שלב אחרי שלב. הבימאית סיגלית בנאי ("אימא פאיזה") וההיסטוריון בן שדרות אהרל´ה (אהרון) כהן, אורגים יחד פסיפס של מפגשים, חומרי ארכיון, וסיפורים החושפים את התרמית הגדולה של הבאת העולים למדבר, החיפוש המתמיד אחר פרנסה, יחסי האהבה – שנאה עם קיבוצי הסביבה שמצד אחד סיפקו לעולים עבודה, אך הקפידו להיבדל מהם חברתית ותרבותית. בניית העיר לוותה במאבקים רבים: מאבק על פרנסה בכבוד, על חינוך דתי ועל זהות תרבותית כמו זאת שנשמרה בבית קפה קטן בו נוגנה מוסיקה ערבית רוויה געגוע, וממשיכה אצל נכד ששר במרוקאית לסבתו שיר אהבה. למרות הקשיים הוקמה עיר, נולד דור בעל ישראליות חדשה וייחודית, דור שרוצה להצדיע לדור ההורים, ולתת לו מקום של כבוד, כחלוצים.
בתמיכת: קרן יהושע רבינוביץ לתרבות ואמנות, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
יוצר אהרל´ה כהן // בימוי סיגלית בנאי // הפקה סיגל ואנונו גדיש // עריכה רחל יגיל // צילום דוד זריף // מוסיקה מקורית חיים אוליאל // תסריט סיגלית בנאי, אהרל´ה כהן
שביתה…
לקראת השביתה של עובדי הטלוויזיה והקולנוע : קליפ בהשתתפות שחקנים, במאים, תסריטאים, תאורנים, צלמים וכו'…
24-25-26 בפברואר 2009
כאן שביתה
במסיבת העיתונאים שכינס מטה מטה המאבק של העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, הכריזו שבעת האיגודים המקצועיים על שביתת אזהרה בת שלושה ימים בערוצים המסחריים.
מצורף סרטון הכרזת השביתה בתאריכים 24-25-26 בפברואר
חוק זה לא צחוק
זה היה היום שהיה: סיכום פעילות מאבק היוצרים אתמול, מחוץ לאולפני הרצליה בזמן שידור חי של התוכנית "ארץ נהדרת "
הפנים והשמות
במסגרת מאבק היוצרים, פרסמו האיגודים את רשימת השמות מאחורי זכייניות הערוצים המסחריים. מחר (חמישי) יתקיים כינוס החירום בסינמטק ת"א.
מוזי ורטייהם-קשת: מחזיק ב- 51% ממניותיה של קשת ורטהיים משפיע לא רק על התקשורת אלא על המשק כולו: הוא גם היו"ר והבעלים של החברה המרכזית למשקאות (נציגת קוקה קולה בישראל) ושל בנק מזרחי-טפחות. קשת היא בעלת מחזור העסקים הקטן מבין עסקיו של ורטהיים, אך הפרופיל התקשורתי שלה הוא הגבוה ביותר.
סמי עופר-רשת: איש עסקים, איל ספנות ואחד האנשים העשירים בישראל, את רוב זמנו הוא מעביר בחו"ל. הוא ממוקם במקום ה-140 מבין עשירי העולם.עסקים שבבעלותו : החברה לישראל לרבות חברת הבת המצליחה כימיקלים לישראל, חברת צים, חברת ניהול הספינות זודיאק, בתי הזיקוק בחיפה,טאוור סמיקונדקטור. כמו כן שותף בבנק המזרחי ומחזיק ביחד עם אודי אנג'ל בבעלות על הזכיינית רשת.לסמי שני בנים – אייל ועידן המשמשים כמנהלים בעסקיו.
אודי אנג'ל – רשת. החתן לשעבר של יולי עופר (אח של סמי), מחזיק ב־51% ממניות הזכיינית רשת כמו כן שותף של סמי עופר בשלל עסקים נוספים בתחום הספנות ההיטק
ועוד
יוסי מימן- ערוץ 10. החל את דרכו כאיש השירותים החשאיים.. את הונו, הנאמד בכמה מאות מיליוני דולרים, עשה מעסקות מימון בינלאומיות. הבעלים קב' "מרחב" שמתעסקת בין השאר בעסקי גז. מחזיק בבעלות על ערוץ 10 יחד עם אנשי העסקים רון לאודר וארנון מילצ'ן.
סמירה – רגולציה בלירה !
מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השניה
נורית דאבוש- יו"ר הרשות השנייה ומנשה סמירה מנכ"ל הרשות
מאז שנת 2005 הם המתווים הראשיים של המדיניות הרגולטורית כלפי הערוצים המסחריים בשנים האחרונות. במהלך השנים הללו ערוצים 2 ו-10 לא מילאו את מחוייביותיהם להפקות מקורהתוכן שלהם, וצברו חובות כלפי המסך והציבור בגובה 200 מיליון ש"ח.
סטודיו למשחק
לפני שבוע בדיוק, הארץ געשה ורעשה, למשמע רצון התקשורת, לשדר שיחות עם הרוצח יגאל עמיר. בערוץ 2 קיימו דיון המסביר את ההחלטה לא לשדר, גם בערוץ 10 התקיים דיון ושידור הראיון נדחה לעת עתה.
מספר אנשי תקשורת יצאו בצורה גורפת כנגד ההחלטה לשדר. ביניהם יאיר לפיד בתוכניתו. בשבוע שעבר, אמר לפיד, בין השאר : "הם יאמרו לכם שזוהי חובתנו כעתונאים וחלק מזכות הציבור לדעת .זכות הציבור לדעת את מה? לראיון עם יגאל עמיר אין שום חשיבות לחופש הביטוי בישראל. חופש הביטוי גם לא כולל את זה שאבא שאנס את בתו בת החמש יסביר בטלוויזיה איך הוא הרגיש". לפיד מסיים את דבריו במילים "ואם בגלל שלא שידרנו את הראיון הזה לא יהיה לנו היום רייטינג, אז שלא יהיה לנו היום רייטינג." (מתוך אתר חדשות ערוץ 2)
והיום (שישי), הפלא ופלא, אותו לפיד יוצא ומגן על שידור ראיון עם השחקן המורשע באונס סידרתי, חנן גולדבלט. רגע אחרי שתיארה אחת העדות את מעשיו כרצח הנשמה.
מהו ההבדל בין שני המקרים? היכן עובר הגבול בין מה שכן ולא ראוי לשידור? והאם לא מדובר בצביעות של התקשורת?
