במסגרת הפורום לעידוד וקידום – קולנוע לשינוי חברתי, מיסודם של פסטיבל דוקאביב וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי, יוצרי קולנוע דוקומנטרי מוזמנים להציג פרויקטים בפני קרנות וארגונים חברתיים במטרה לקדם יצירה קולנועית ישראלית העוסקת בנושאים חברתיים, בשאיפה להביאם למודעות חברתית ולסדר היום הציבורי, ומתוך אמונה בכוחו של הקולנוע לשמש כסוכן של שינוי תודעתי וחברתי, יזמו פסטיבל דוקאביב וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי, פורום שיפעל להפגיש בין יוצרים דוקומנטריים נבחרים לבין נציגי קרנות חברתיות, ארגונים, עמותות וגופים המזוהים עם מטרות המיזם. מועד אחרון להגשה: יום שני, ה – 10 באוקטובר

פרטים נוספים

הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה מודיעה על מועד מיוחד להשקעה בפיתוח, הפקה והשלמה לסדרות דוקומנטריות. ההשקעה תעשה בשני מסלולים: מסלול פיתוח – הכולל תמיכה בגיבוש קונספט, הצעת תסריט וחומר מצולם וערוך, ומסלול הפקה/השלמה – הכולל תמיכה בפרויקטים מוכנים להפקה ובפרויקטים בשלבי צילומים ועריכה. תאריך אחרון לשליחת הצעות – 1/11

פרטים נוספים

הנהלת תחרות פרס נשיא הכבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה לסרטי מחאה חברתית מודיעה על הארכת מועד הגשת הסרטים עד לתאריך 25/10/2011. התחרות, שיזם נשיא פסטיבל חיפה עמוס גיתאי, יחד עם מפיצת הסרטים פיליפה קוברסקי והחוג לתקשורת באונ' חיפה, פתוחה לקהל כולו.

פרטים נוספים

תחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלית 2011, שמתקיימת זו הפעם השישית, תערך השנה ב-17 בנובמבר בעיר באר שבע. האירוע יחתום את שבוע "דוקו-ב"ש" בעיר, שיכלול הקרנות, מפגשים ושלל אירועים, הנוגעים לקולנוע הדוקומנטרי הישראלי. השנה הוגשו יותר ממאה ועשרים פרויקטים לתחרות, מתוכם נבחרו העולים לשלב הגמר, מהם ייבחרו הזוכים על פי החלטת פורום היוצרים. הפעם נוספו שלוש קטגוריות חדשות לתחרות: כתבה תיעודית, סרט סטודנטים ו-Free Doc (תעודה חופשית) – פרויקט תיעודי, המבקש לחקור את הגבול בין קולנוע לאמנות, מציאות ובדיה, נרטיב ועיצוב.

פרטים נוספים

פרויקט האמנות הירושלמי "מנופים" קורא ליוצרי סרטים מוקומנטרים לשלוח את סרטיהם לתחרות הבינלאומית הראשונה בישראל לקולנוע מוקומנטרי שתתקיים בירושלים בין התאריכים 1-26/11/2011. פנייה זו מיועדת ליוצרים הפועלים בארץ ובחו"ל אשר סרטיהם הופקו בשנים 2009-2011. הסרטים שישתתפו בתחרות ייבחרו על-ידי צוות שופטים. לזוכה יוענק מענק הוקרה בסך 1000 דולר

פרטים נוספים

שנה טובה. שנת יצירה, הגשמה עצמית, נתינה, סיפוק והכי חשוב : שנה של בריאות לכולכם!

בקטגוריית סרט תעודה באורך מלא

פרס ההפקה, הבימוי, התחקיר, הצילום, עיצוב פסהקול והעריכה

שתיקת הארכיון

הפקה : "בלפילמס"- נעמי שחורי ואיתי קן-תור

בימוי : יעל חרסונסקי

צילום: איתי נאמן

עריכה : ז'ואל אלקסיס

עיצוב פס הקול: אביב אלדמע

תחקיר : יעל חרסונסקי, יפה גנור, פליסיטס פיוורונס

בקטגוריית סרט תעודה

ברק היימן -  שומרוני בודד

בקטגוריית פרויקט תעודה טלוויזיוני

בדרך הביתה – תומר היימן

בקטגוריית סרט ביכורים

גם כשעיני פקוחות – אופיר טריינין

פרס הצילום

רוני כצנלסון – סוררת

פרס המוסיקה המקורית

גבריאל בלחסן – גם כשעיני פקוחות

פרס מפעל חיים

לאורי גולדשטיין 

הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, שידורי קשת, משפחת גאון וטלעד אולפני ירושלים מכריזים על מועד לסרט דוקומנטרי אחד לשנה לזכרו של בני גאון ז"ל, ומזמינים יוצרים להציע הצעות לקבלת תמיכה בשנת 2010 בהפקת סרט דוקומנטרי בנושאים: תעשייה, עסקים, יוזמה, המצאות, חדשנות.

את ההצעות ניתן להגיש עד יום ג´ 1 ביוני 2010, למשרדי הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ברחוב יקנעם 5 קומה א´ בתל אביב.

פרטים נוספים

***

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ופסטיבל דוקאביב מזמינים יוצרי קולנוע, זו השנה השנייה, להגיש הצעות להפקת סרט תעודה המציגים תהליכים או מהלכים המשקפים שינוי ואשר בכוחם להשפיע על מציאות חייהם של בודדים או קהילות בחברה הישראלית.

גובה המענק כ – 380,000 ₪. הסרט שיזכה במענק יוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל דוקאביב וישודר במסגרת שידורי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

מועד אחרון להגשה: יום חמישי 29.7.10 עד לשעה 11:00

"תחנה בדרך" – מענקי פיתוח במסגרת המיזם "קולנוע לשם שינוי"

במסגרת המועד יוענקו כ- 5 מענקי פיתוח ליוצרים המבקשים לפתח סרט בנושא. הזוכים במענקי הפיתוח יוכרזו במסגרת פסטיבל דוקאביב.

מועד אחרון להגשה: יום רביעי 21.4.10.

זוכי מענקי הפיתוח יגישו תסריט מלא למועד אשר ייסגר ב- 29.7.10.

הנהלת הפרויקט אינה מתחייבת להעניק את מענק ההפקה לאחד מהסרטים הזוכים בפיתוח, הצעות אלו יבחנו במסגרת מועד ההגשה למענק ההפקה.

לקבלת נהלים וטפסי הגשה:

אתר קרן גשר: www.gesherfilmfund.org.il

אתר הרשות השנייה: www.rashut2.org.il

אתר דוקאביב: www.docaviv.co.il

ביום חמישי הקרוב 04-03-10 יתקיים יום עיון בנושא "רמיקס – השפה החדשה של הקולנוע" במככלת ספיר.

רמיקס הוא עריכה מחדש של שיר או סרט על ידי חיתוך, שינוי סדר או השמטה, ועל ידי כך יצירת קצב, הרמוניה וסיפור אחר.

העולם נחלק לאלו שסבורים שרמיקס הוא בסך הכל מניפולציה של יוצרים שלא מסוגלים ליצור חומר מקורי לעומת אלו הסבורים שרמיקס הוא יצירה בפני עצמה

עד כמה צריך רמיקס שונה מהמקור כדי להיחשב מקורי? ומה לגבי יצירות מקוריות לכאורה? האם יוצריהן לא קבלו השראה מיצירות קודמות? ואם כך, מה הערך האסתטי של יצירה שאינה רמיקס?

יום העיון יכלול הקרנה של הסרט "החופש למקסס" (באדיבות יס-דוקו), דיון והדגמות של רמיקס על ידי יוצרי קולנוע ומוסיקאים.

סדר היום

14:15 התכנסות

14:30-16:00 אבנר פיינגלרט: ברכות

קריאת כיוון לקראת הצפיה בסרט: יורם שפר, ד"ר ענר פרמינגר.

הקרנת הסרט "החופש למקסס"

16:00- 16:15 הפסקה

16:15-17:30 דיון בסרט בפרט, וברמיקס בכלל: יורם שפר, ד"ר ענר פרמינגר, ד"ר יעל שנקר, מרסלו פילבסקי

17:30 חלוקת מלגות קרן מלכה ויעקב גולדפרב

17:45 מעין ברגמן VG Scratching

המחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללה האקדמית ספיר ופסטיבל קולנוע דרום מזמינים אתכם, מפיקי ויוצרי סרטים ישראלים, להגיש מועמדות לפרס פסטיבל קולנוע דרום לקולנוע ישראלי חדש, תיעודי ותיעודי-נסיוני, לשנת 2010.

בפסטיבל קולנוע דרום 2010 יוענק, פרס לסרט ישראלי חדש, תיעודי ו/או תיעודי-נסיוני באורך של 50 דק' ומעלה, שהופק על-ידי יוצר/י קולנוע חדש/ים (סרט ראשון או שני) מחוץ למסגרת לימודית ואשר מועד הפקתם הסתיים ב-12 החודשים שקדמו למועד קיום פסטיבל קולנוע דרום 2010 כמפורט בתקנון. על בסיס מצוינות בתחום הקולנוע. מטרת הפרס ליצור מסגרת מעודדת ומתגמלת ליצירה קולנועית ישראלית צעירה ומקורית, שיש בה מן הנגיעה ברוח הפסטיבל. הפסטיבל מאמין בסרטים בהם היוצר מתבטא בשפה קולנועית ייחודית ומוכן להעיז הן מבחינה צורנית והן מבחינה תוכנית.

הפרס החדש מחליף את פרס הקולנוע הישראלי שהוענק בפסטיבל בשנתיים האחרונות.

המחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללה האקדמית ספיר רואה חשיבות בחיבור בין האקדמיה לבין תעשיית הקולנוע המקומית, כחלק מתפישה תרבותית רחבה המבקשת לחבר בין התיאוריה לפרקטיקה ובין הידע האקדמי לעשייה הקולנועית.

מתוך כלל הסרטים שיוגשו ייבחרו 5 סרטים שיתקבלו להשתתף בתחרות ושיוקרנו בפסטיבל קולנוע דרום 2010 בהקרנת בכורה ישראלית. צוות שופטים מטעם הפסטיבל יקבע במהלך הפסטיבל את הסרט הזוכה מבין חמשת הסרטים שנבחרו, ויעניק לו פרס בסך כולל של 50,000 ₪. ההודעה על הזוכה בפרס והענקת תעודות תתקיים באירוע חגיגי באחד מערבי הפסטיבל.

התחרות תנוהל ע"י ועדות שתמנה הנהלת הפסטיבל.

על מנת להשתתף בתחרות, יש להעביר את החומרים הנדרשים בהתאם לקבוע בתקנון התחרות עד ליום א' ה-14 במרץ 2010 ב-4 עותקים למשרדי פסטיבל קולנוע דרום, לידי דפנה סיבוני.

טלפון לבירורים: 08-6802761.

את טפסי ההרשמה ותנאי תקנון התחרות ניתן למצוא באתר פסטיבל קולנוע דרום, בכתובת הבאה: http://csf.sapir.ac.il/

ההשתתפות בתחרות והענקת הפרס כפופים לתנאי התקנון.

המועמדים לאוסקר האמריקאי בקטגוריה התיעודית הם:

“תוכנית מציאות, או תוכנית ריאליטי (מאנגלית – Reality TV), היא ז'אנר טלוויזיוני אשר אינו מתוסרט בדרך כלל, ומתעד אירועים אמיתיים בניגוד לדרמה בדיונית וכתובה. בתוכנית מציאות משתתפים לרוב אנשים שאינם שחקנים, ואינם מגלמים דמות בדויה, אלא מופיעים בתור עצמם.” – מתוך ויקיפדיה

“סרט תיעודי (הנקרא גם סרט תעודה או סרט דוקומנטרי) הוא סרט שמטרתו לתעד את המציאות בניגוד לסרט קולנוע שמטרתו להציג את התסריט הבדוי. (אשר לעתים מבוסס על סיפור אמיתי)” – מתוך ויקיפדיה

הפוסט הנוכחי נולד מתוך דיון שעסק בהבדלים שבין הקולנוע הדוקומנטרי לבין הריאלטי . גבי חביב, מעריץ מושבע של “האח הגדול” ועורך באתר הספורט ONE, הרים את הכפפה וכתב טור דיעה לבלוג זה על ההבדל שיש או אין לדעתו בין הז’אנרים.

בין ריאלטי למציאות – גבי חביב

פעם ניסו להסביר לי שכל משחק כדורגל הוא אותו משחק. החוקים הם אותם חוקים, כמות השחקנים בכל קבוצה זהה עם הפתיחה, יש כדור אחד, שופט אחד, שתי קבוצות שרוצות לנצח ואף אחד לא יודע מה יוליד המפגש ביניהן. זה נכון על הנייר אבל כל מי שאוהב כדורגל יודע שכדורגל ספרדי או האנגלי הוא לא אותו משחק כמו כדורגל ישראלי.

כשברצלונה וריאל מדריד נפגשות למשחק של  "בראש בראש" הכדור טס מצד אל צד, השחקנים יודעים בדיוק מה לעשות, כמות ההזדמנויות ליד השערים היא גדולה וההנאה של הצופה היא בלתי ניתנת להסבר במילים. לא פחות מ-98 אלף צופים היו השבוע באצטדיון הקאמפ-נואו ועוד מיליארדי עיניים צפו בחגיגה הזאת בטלביזיה.

חמש שעות טיסה משם, במקום קטן שנקרא ישראל, משחקות בליגה הבכירה קבוצות כמו הפועל רעננה ומכבי אחי נצרת. זה מעייף רק מלחשוב על משחק כזה. שתי קבוצות קטנות נטולות תקציב שרמת הענין והאנרגיה שהן מייצרות ביחד לא היו יכולות להדליק את המנורה אצלי במקרר. כדי שהמגן של מכבי אחי נצרת ישיג את המגן של ברצלונה, הוא צריך להזמין מונית, ואם 50 הצופים שהגיעו לראות את התענוג הזה יזכו לראות בעיטה אחת טובה למסגרת, הם ירגישו שההשקעה שלהם בכרטיס שקנו, השתלמה. 

שתבינו את ההבדל, בכסף שריאל רכשה את כריסטיאנו רונאלדו ממנצ'סטר יונייטד (סכום זעום של 94 מיליון יורו לפני משכורת של 50 מיליון יורו בחוזה לחמש שנים בסך הכל), הפועל רעננה היתה יכולה להתקיים בכבוד עד שנת 2112. בערך. ובכל זאת, מדובר במשחק כדורגל.

במדריד, ברעננה או בכלכותה, החוקים הם עדיין אותם חוקים ועם כל הענין של איכות השחקנים והתקציבים הגדולים, עדיין מדובר במשחק כדורגל. אז לריאל מדריד יש יותר כסף והם יכולים להביא שחקנים יותר טובים אבל גם הספרדים וגם ברעננה צריכים להבקיע כדי לנצח.

השבוע צפיתי בסרט הדוקומנטרי המצוין "במטבח של פריימן", סרטה של הדר בשן.  הציבו מצלמה במטבח של משפחת פריימן, זוג קשישים הגרים בנווה דקלים ותיעדו כל רגע בחייהם, שניה לפני שהם מפונים מהבית שלהם.

לא היה תסריט כתוב מראש, והמצלמה הראתה בדיוק מה קורה בבית שלהם. המתח הבלתי פוסק, הויכוחים והחיכוחים מה לעשות ברגע האמת, איך מתמודדים עם זה ובכלל, איך יראה העתיד. הזיכרונות מגידול הילדים, ארוחות השבת המשפחתיות והידיעה שלא ברור מתי, אבל הם יצטרכו לזרוק הכל ולעבור למקום אחר הולידה דמעות, כאב וחיוכים של עצב.

אחד הרגעים החזקים בסרט היה כשהזוג קיבל מכתב משלטונות המדינה עם תאריך העזיבה. השלווה הסמויה נעצרה, והמתח שוב עלה. מה יהיה?

תיעוד כזה נחשב לאיכות. הנה החיים האמיתיים של זוג שכל חייו הולכים להשתנות. אין מה להגיד טלביזיה במיטבה. האמת מתגלה מול העיניים הבוחנות של הצופים שמתרגשים עם הזוג ומזדהים עם הקושי, גם אם הדיעות הפוליטיות שלהם שונות.

ואז עלתה במוחי שאלה הפשוטה. רגע, האם זה לא בדיוק מה שקורה ב"האח הגדול"? מצלמות שמתעדות חיים של אנשים בבית אחד כשמידי פעם מגיע מישהו עם מכתב/משימה מהביג בוס, יש מתח, דרמה ודמעות.

גם באח הגדול אין תסריט קבוע, אף אחד מהדיירים לא יודע מה יקרה בעוד חמש דקות ואיך ייראו החיים שלהם בעתיד. ועל קרב הדיעות בין אישה שעשתה ניתוח לשינוי מין שגרה בבית אחד עם ערבייה, חירש, עורך דין, פרחה שמנבלת את פיה בקצב של מכונת ירייה, אם חד הורית, הומו,  בלונדינית עם מוח בגודל של גרגיר אורז, אחד עם תסמונת טורט ובחור מקסים שמתקשה להתעצבן ורוצה להריח פרחים וליהנות מהטבע, אני בכלל לא רוצה לדבר.

גם “במטבח של פריימן” צולמו עשרות שעות, בכל מיני זוויות ורגעים קשים יותר וקשים פחות וצפו בקלטות בהדיקות כדי לערוך מזה סרט באורך של חצי שעה. בערוץ 2 עושים מ-24 שעות שעות רצופות של צילום במשך שבוע, פרק אחד ביום ראשון בשעה 21:00 בערב.

אז למה זה נחשב לזבל תעשייתי והסרט המדובר נחשב לתיעוד נדיר? אם החוקים הם אותם חוקים, בדיוק כמו בדוגמא שהבאתי מהעולם שאני מכיר טוב יותר, איך ייתכן שאחד נחשב לתחתית הבאר והשני להצלחה? ואולי ההיפך?

אני מודה שאני אוהב את האח הגדול בדיוק מאותה סיבה שאני אוהב דוקומנטרי ואהבתי את המטבח של פריימן. בעיקר כי אני אוהב לראות דברים שלא ברור מה יהיה בעוד רגע ואיך יגיבו המשתתפים לשינויים הקיצונים שמחכים להם.

אז בתקציב שיש לפרק אחד בהאח הגדול, יכלו לעשות 3597 סרטים נוספים, אבל מישהו כבר יסביר לי למה אחד נקרא דוקו והשני ריאלטי? זה לא בדיוק אותו הדבר? 

במסגרת פסטיבל דוקאביב גליל הראשון, יצא לדרך מיזם "One Shot גליל" ביוזמת קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי ובשיתוף קרן רבינוביץ' – פרויקט קולנוע ופסטיבל דוקאביב.

"One Shot גליל" מזמין יוצרים לצלם סיפור תיעודי קצר על הגליל או שמצולם בגליל, בשוט אחד (one shot).

הסרטון הזוכה יוקרן באירוע הפתיחה של פסטיבל דוקאביב גליל (14/12)במעלות תרשיחא ויזכה את יוצרו במענק פיתוח מטעם קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי וקרן רבינוביץ' – פרויקט קולנוע. הסרטונים הנבחרים יוקרנו במהלך ימי הפסטיבל (15-16/12).

פרטים נוספים

בתאריך 18 בנובמבר תחל הקרנתה של הסדרה "בדרך הביתה" של הבמאי תומר הימן ('תומר והשרוטים', 'בובות של נייר'") בערוץ יס דוקו.

הזמן שחולף ממלא תפקיד מרכזי ב"בדרך הביתה". על ידי שימוש בסרטי 8 מ"מ ישנים ותיעוד אינטימי של האירועים המשמעותיים בחייו האישיים במהלך 15 השנים האחרונות, חושף הבמאי תומר הימן עולם רגשי טעון ומפתיע. הצילום במצלמת וידאו קטנה מעניק ל"בדרך הביתה" את תחושת הקרבה הגדולה לדמויות הראשיות שלה ולבמאי עצמו, שבעזרת אובססיית הצילום שלו מתמודד עם המשברים האישיים, המשפחתיים והלאומיים ומחפש את דרכו חזרה הביתה.

אמש התקיים טקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי לשנת 2009. הטקס, בו הוכרזו הזוכים בתחרות השנתית שיזם פורום היוצרים הדוקומנטרים, שודר בערוץ 1.

82 סרטים ופרויקטים תיעודיים הוגשו לתחרות המתקיימת זו השנה הרביעית. 19 מתוכם עלו לשלב הגמר והתחרו על 11 פרסים בקטגוריות שונות. שווי המענקים והפרסים שחולקו עומד על כ- 700,000 ש"ח.

את הסרטים הזוכים בחרו כ- 400 חברי פורום היוצרים הדוקומנטרים, שהצביעו באמצעות אתר הפורום באינטרנט.

שני סרטים באורך מלא בלטו במיוחד בטקס וגרפו את רב הפרסים:

"שיטת השקשוקה" זכה בפרס הגדול בתחרות. בנוסף, זכו מיקי רוזנטל ושרון קרני, מפיקי הסרט בפרס ההפקה. הסרט זכה גם בפרס התחקיר.

רוזנטל וקרני יקבלו ביחד עם אילן עבודי ,במאי הסרט, מענק הפקה בשווי של כמעט 300,000 ₪ מטעם ערוץ 8 ופרס מטעם מועצת הקולנוע, להפקת סרט עבור הערוץ. המפיקים וארבעת התחקירנים שזכו בפרסים יקבלו מענקים כספיים מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מועצת הפיס ומועצת הקולנוע. הסרט, העוסק ביחסי הון-שלטון סביב עסקי האחים עופר, שודר לאחרונה בערוץ הראשון והוקדש לו ערב שידורים מיוחד.

הסרט "הגלגול", בהפקת אריק ברנשטיין, אילאיל אלכסנדר ונתי ברץ, אמנם לא גרף את הפרס הגדול אך זכה במקום הראשון ב- 5 קטגוריות מתוך 11:נתי ברץ קיבל את פרס הבימוי, ירון אורבך קיבל את פרס הצילום, בפרס העריכה זכה רון גולדמן, אלכס קלוד זכה בפרס על עיצוב פס הקול לסרט וסיריל מורין זכה בפרס המוסיקה המקורית הטובה ביותר. הזוכים על עבודתם בסרט "הגלגול" יקבלו פרסים ומענקים מטעם: מועצת הפיס,מועצת הקולנוע, קרן רבינוביץ´, והאוזן השלישית.

פרס לסרט הביכורים הוענק לסרט "שהידה" בבימויה של נטלי אסולין ובהפקת איילת אפרתי וטליה קליינהנדלר. הזוכות יקבלו מענקים כספיים מטעם מועצת הפיס, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מענק פיתוח מטעם קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, לסרטן הבא, פרס הפצה באינטרנט מטעם דוקמוביס ומנוי לסרטים מטעם האוזן השלישית.

הפרס בקטגורית פרויקט תעודה טלוויזיוני הוענק לסדרה "לונדון פינת בן-יהודה" שביים דני סירקין והפיקו שולה שפיגל, דנה עדן ואסף שוסטר. היוצרים יקבלו פרס כספי מטעם מועצת הקולנוע ומענק הפקה מטעם קרן מקור.

את הטקס הנחה טל ברמן ועל החלק האומנותי הופקד יוני בלוך, שהיה בעצמו מועמד לפרס בקטגורית מוסיקה מקורית לסדרה "לונדון פינת בן-יהודה".