לאחר שקלול תוצאות הלקטורים הבינלאומיים נבחרו 24 הפרויקטים שיוצגו במהלך הפיצ'יניג המרכזי במסגרת שוק הקופרודוקציות השנתי שיתקיים בין התאריכים 23-30.05.2010

בחזרה למקום הפשע

בימוי: אילן זיו, הפקה : אריק ברנשטיין
מותחן דוקומנטארי על ניסיון ההתנקשות הכושל ע”י המוסד הישראלי בחאלד משעל, מנהיג החמאס, בעמאן בירת ירדן בשנת 1977. האירוע הזה הוא מה שהפך למעשה את משעל למנהיג הפלסטיני המשפיע ביותר באזורינו. בסרט שיבנה כ”רשומון” נספר את ניסיון ההתנקשות ואת תוצאותיו המרות מנקודת המבט של סוכני המוסד, אנשי ממשל ישראלים, פעילי חמאס, ואנשי ממשל ירדניים..

מאחורי הקלעים של החגיגות

בימוי: גנטלב אלכס, הפקה: נורית קידר ומוש דנון
בגלל שיגעון גדלות של איש אחד –נשיא רוסיה – פוטין, החליטו לקיים את משחקי החורף האולימפיים ב-2014 בעיר דרומית שאין בה שלג, הסרט יספר את סיפורם וסופם של האנשים הפשוטים שחיים בסוצ’י שבעה דורות. עכשיו מגיעים לביתם נציגי האוליגרכים כמו גם נציגי המאפייה ונציגי השלטון ומודיעים להם שנכון לעכשיו החיים שלהם נגמרו. הם לא מתאימים לסוצ’י האולימפית.

החוק בשטחים

בימוי: רענן אלכסנדרוביץ’, הפקה: לירן עצמור
הסרט מתעד את המצב החוקתי בשטחים מאז 1967 ועד היום. דרך ראיונות עם שופטים לשעבר והצגת קטעי ארכיון מהתקופות השונות הסרט ינסה לעקוב אחר התחלתה וביסוסה של המערכת המשפטית והתפתחותה לאורך השנים.

אירן טוויט

בימוי: שלמה חזן, הפקה: אלי כהן
ש.ח. יושב בתל אביב וחבר ברשת בינלאומית שעוזרת ללוחמי החופש באירן לשמר את התקשורת בינם לבין העולם ובין עצמם כנגד מאמצי הדיכוי של השלטון. הם עושים זאת באינטרנט בין השאר באמצעות תוכנת ”טוויטר” חברי הרשת מזדהים בשמות קוד ולא מכירים האחד את השני, אבל אט אט נוצרים יחסים- חשדנות, אמון ואחווה…

5 מצלמות שבורות

בימוי: עימאד בורנאט וגיא דוידי , הפקה: גיא דוידי
עימאד בורנאט, צלם פלסטיני מצלם את המאבק נגד הגדר בכפרו. לאורך 5 שנות מאבק הוא מתעד בחמשת מצלמותיו את התערערות חייו האישיים תוצר לפעילות ההענשה של הצבא לצד התבגרותו של בנו הצעיר.

מליסה שלי

בימוי: לימור פנחסוב, הפקה: ירון כפתורי
לפני 7 שנים נפגשו יעל ומליסה במועדון סטרפטיז ביפן, יעל אמנית סטילס, צילמה ללא הפסקה את החברות שנוצרת בין שתיהן, ובתוך הסמים והגברים מליסה חושפת למצלמה של יעל את סיפורה… את הגילוי עריות שעברה… מספרת על 3 ילדים שהשאירה מאחור אצל גברים שונים, מספרת על אבדונה בעולם. וב2009 אחרי מפגש עם הבמאית לימור פנחסוב, מחליטות יעל ולימור לנסוע לבדוק מה קורה עם מליסה היום. יעל השתקמה ונישאה ובערב הפתיחה של התערוכה שלה, אנחנו נוסעות לארה”ב למפגש טעון מפגשים ושאלות וחשבון נפש סוער של שתי נשים אמיצות ונדירות.

לילה לבן

בימוי : עירית גל, הפקה: נורית קידר ומוש דנון
קבוצת נשים פלסטיניות, ממחנה הפליטים דהיישה זוחלות כל לילה מתחת לגדר ההפרדה ומסתננות אל שטחי ישראל כדי לעבוד כפועלות ניקיון בירושלים. הן תבאנה פת לחם לילדיהן בכל מחיר ויהי מה…

נקודה;פסיק, בעקבות 2000 שלא בגדו

בימוי: שלמה סלוצקי, הפקה: שלמה סלוצקי ויהודה ביטון
העיתונאי והדוקומנטריסט שלמה סלוצקי, יוצא לצלם כתבה לטלביזיה הישראלית על משפטו המאוחר של גנרל רוצח המונים בארגנטינה של שנות ה-70. אלא שבחזרה למולדתו ולאנשים מהעבר, שלמה מוצא עצמו משיל מעליו את המשימה העיתונאית ונסחף במסע חיפושים בעקבות חבריו מתנועת הנוער שנכלאו, עונו ונרצחו כשעברו לגרילת השמאל תוך האשמתו של שלמה בבגידה בשל עלייתו לישראל ושרותו בצבא כובש. במסע מפגשים ועימותים מרגש בארגנטינה, ספרד וישראל, שלמה מגלה שלא חבריו שמו נקודה סופית ליהדותם, ולא הוא לחלומות המהפכה שחלק עימם בימי נעוריהם.

לב האחר

בימוי: הארווי שטיין, הפקה: דיויד פישר
חאלד מחמיד, פעיל פלסטיני-ישראלי,מקים מוזאון שואה ערבי ראשון בעולם, הוא מאמין באופן כמעט מיסטי כי התמודדות עם כאבי השואה וההתעלות מעל ההכחשה יכולים להביא לשינוי חיובי בקונפליקט העגום והלא פתור בין ישראל לפלסטין. הסרט עוקב אחריו כשהוא מציג תמונות מהשואה במחנות פליטים וכן בפני חיילים בגדר ההפרדה. הוא מעמת פלסטינים וישראלים עם ”כוח האמת” (הסאטיאגרה של גנדי) של השואה.

להיות כמו אבי

בימוי: ענבל שפרינצ’ק הפקה: נועם פנחס
מאבקם המדהים של קבוצת פליטים אפריקאים בני 17 המנסים בכל דרך שהיא להיות כמו גיבורם המיתולוגי אבי (לשעבר איברהים) – לסיים לימודי בגרות, לקבל אזרחות ישראלית ולהתגייס לצה”ל. סיפור על נערים פליטים, חסרי משפחה, עתיד וזהות המידפקים על דלתה של מדינה שבעצמה מורכבת מפליטים לשעבר. האם ימצאו בית בישראל?

האיש שרוצה להניע גבעה

בימוי והפקה: גרול’ד קסל ופייר קלושנדלר
’’האיש שרוצה להניע גבעה’’ הוא נעים, יזם פלשתיני ממזרח ירושלים הכבושה. על גבעת רוחות מול המקומות הקדושים רוצה נעים להקים ’קאונטרי קלאב’ – הראשון לרבע מיליון פלשתינאי העיר. נעים נאבק למען חלומו לבדו, בין השאיפות והאינטרסים הבלתי מתפשרים הצרים על העיר. העל הגבעה הצריחה האם יצמיח נעים חזון – או חלום באספניה?

הגברים הבלתי נראים

בימוי והפקה: יריב מוזר
הסרט מביא את סיפורו של לואי, בן 31, גיי פלסטיני החי בתל אביב מזה שמונה שנים בהיחבא, בבדידות ובמנוסה, עד לאישור בקשתו למעמד פליט לצורך הגירה למדינה זרה. דרך המסע של לואי נגלה את עולמם המורכב של גייז פלסטינים החיים בשטחי ישראל ומתחת לפני השטח בשטחי הרשות הפלשתינית – רמאללה ועזה.

חיים לא רגילים

בימוי : זיו בן צבי , הפקה: אורית זמיר
זהו סרט על חייה של חבורת אנשים שחיה ויוצרת אמנות מכאנית מרהיבה מחמרים ממוחזרים ומגרוטאות, ונודדת עם מופע האמנות ברחבי אירופה כמו קרקס פוסט אפוקליפטי. הסרט עוקב אחרי הקבוצה במשך כ 20 שנה ובודק מה מחיר החופש, וכיצד עומדת האידיאולוגיה במבחן הזמן.

האיש ההולך

בימוי: נועם פנחס הפקה: נועם פנחס וטל ברדה
”הליכה ללא תכלית כתכלית בפני עצמה”. מבט אוניברסלי ומקורי על החברה המודרנית של המאה עשרים ואחת דרך מאבקו של ’איש ההולך’ (האמן גלעד כהנא) המנסה לעשות מעשה חסר תועלת, לא מקובל במקרה הטוב ולא חוקי במקרה הפחות טוב: ללכת בלי לדעת לאן.

קדחת הגבעות

בימוי: ענת וובנובוי, הפקה: ברק היימן
מבט אינטימי על ”נוער הגבעות” שעומדים במרכז תשומת הלב הציבורית.

גורה

בימוי: טל שפי הפקה: ברק היימן
סיפורן של שתי נערות משתי קצוות עולם שנפגשות במועדון אגרוף בגואה והופכות לחברות ויריבות.

צבים ללא גבולות

בימוי : רונן זריצקי הפקה: יעל קיפר
לאורך חופי הים התיכון, ביום ובלילה,אפשר לראות את יניב בתל אביב, פלגרה בנאפולי, אנדראס בלימסול, מונה בבירות, בוג’אן בספליט, מסתובבים חסרי מנוחה ומנסים להגן על צבות הים. האנשים האלו מנהלים מלחמה כמעט חסרת סיכוי – מול כוחות גדולים מהם בהרבה.

עיראקנ’רול

בימוי : גילי גאון, הפקה: דני חיימוביץ
”מוסיקה היא כאב, לעולם לא תעסקו בה ” מילותיו האחרונות שציווה אביה, הדהדו בראשה של כרמלה שהתאבלה על מותו הטרי כשהייתה בהריון .היא מחליטה לקרוא לבנה שייוולד על שם אביה ,דאוד – אל כווייתי, מגדולי המוסיקאים העיראקים וממייסדיה. על אף האיסור החמור שהוטל על המשפחה, שני דורות אחרי מות הסב, נכדו – דודו טסה , מאמני הרוקנ’רול העכשוויים והמובילים בישראל, מחליט לצאת למסע שיעצב את זהותו כמוסיקאי .

האחיות פולגאר

בימוי : יוסי אבירם , הפקה: אמיר הראל
מסע אל עולם השחמט שבמרכזו סיפורן של האחיות פולגאר- שחמטאיות הונגריות שגודלו מינקות להיות אלופות עולם בשחמט.

אמת דיברתי

בימוי והפקה: איתן חריס
דרמה משפטית דוקומנטארית. קרב פנים אל פנים בין 5 ישראלים, חיילי מילואים, לבין מוחמד בכרי במסגרת תביעת דיבה שהגישו האחרונים בגין סרטו ”ג’נין ג’נין”. התביעה מאשימה את בכרי בהוצאת דיבתם רעה כמבצעי ”פשעי מלחמה” ובכך שסרטו, לטענתם, התחזה לסרט דוקומנטארי בעוד שהוא בעצם סרט תעמולה. האם ביצע צה”ל פשעי מלחמה? מהי אחריותו של יוצר דוקומנטארי כלפי מה שאומרות הדמויות בסרטו?

ספרי את הסיפור שלי

בימוי : שירה לביא, הפקה: מייק צ’מברלין, וינגון אולסון
עשיה אבו-חרמה היא אישה שלא מוותרת בקלות. היא גרה בפחון עם 8 ילדיה בעיר רהט. עשיה ברחה מבעלה המכה והנרקומן ששודכה לו בגיל צעיר והתגרשה ממנו. הסרט חושף את המאבק של הדור הבדואי הצעיר שנאלץ לעבור מחיי נוודות ונולד לעיר הבדואית הגדולה.

וטרנים

בימוי: טניה אייזיקוביץ’
הווטרנים – פעם לוחמים בצבא האדום ועתה מהגרים תלושים הנלחמים על הזכות להשאיר חותם גם לאחר מותם, יעמדו במוקד הסרט שיספר את סיפורם – סיפור על פשיטת הרגל של הגבורה.

בעין הסערה

בימוי והפקה: שלי חרמון
בסאם ורמי חוו כל אחד בנפרד טרגדיה שהפכה אותם מאויבים לאחים . ברגע משמעותי בחייהם הם צריכים להתמודד עם דילמות וקשיים בסביבתם הקרובה המתנגשת בצורך שלהם להביא לשינוי . המסע האישי הופך למסע משותף של שני אנשים המאמינים שבעזרת דיאלוג ואנושיות יצליחו להתגבר על ההיסטוריה המורכבת של הסכסוך הישראלי פלסטינאי.

לשון הרע

בימוי : דנאי אילון , הפקה: אסנת טרבלסי
דנאי אילון איבדה לאחרונה את אביה, הסופר הנודע עמוס אילון שחי בירושלים, כתב רבות עליה ועזב אותה לפני שנים רבות. מספר שנים לפני מותו הוא הפציר בבתו לא לחזור הביתה, ישראל וירושלים הפכו למקום אלים ואכזרי, אמר. אחרי 18 שנה בניו יורק היא מחליטה לחזור לירושלים, עיר הולדתה, עם משפחתה.