« תחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2009 – המועמדים העולם ע”פ דאבוש »
הקרנת בכורה : HOME – בית
היום, 5 ביוני, מציינים ברחבי העולם את יום איכות הסביבה. לכבוד כך מתקיימת הקרנת הבכורה של הסרט הדוקומנטרי “בית”, בהפקת הבמאי הצרפתי לוק בסון, בבתי קולנוע בחמישים מדינות ברחבי העולם, במספר תחנות טלוויזיה ובאינטרנט בחינם עד לתאריך 14 ביוני.
הסרט “בית-HOME”, הניתן לצפייה במלואו באתר יוטיוב, בבימויו של הצלם יאן ארטוס ברטראן, עוסק בהשלכות ההרסניות של האנושות על כדור הארץ ומלווה בצילומים מרהיבים של איזורים שאולי נמצאים בסכנת היעלמות.
תחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2009 – המועמדים
כמידי שנה מקיים פורום היוצרים הדוקומנטריים את תחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי. התחרות מתקיימת זו השנה הרביעית ובה בוחרים חברי הפורום בסרטים המועמדים .
קטגורית סרטים באורך מלא – מועמדים
הגלגול
104 דקות
בימוי: נתי ברץ
הפקה: אריק ברנשטיין, אילאיל אלכסנדר, נתי ברץ
עריכה: רון גולדמן
צילום: ירון אורבך
תקציר:
הגלגול מתעד מסע בן חמש שנים לחיפוש גלגולו של אחד מגדולי המאסטרים הטיבטים של המאה ה-20, גשה למה קונצ´וג. הסרט מסופר מנקודת מבטו של טנזין זופה, משרתו המסור ותלמידו המבריק, אשר באופן לא צפוי ממונה על ידי הדלאי לאמה לחפש את גלגולו של מורהו, האיש שהיה כל עולמו. המסע למציאת הילד "שאין לטעות בו" מטלטל רגשית, חוצה ארצות, ומאיר אספקטים נדירים של האמונה הטיבטית ושל מסורת חיפוש הגלגולים. אולם הגילוי האמיתי בסרט הוא טנזין זופה האדם, שמוביל את החיפוש באמונה, ברגישות ובשמחת חיים נדירה.
החול והים
78 דקות 
בימוי: יעל קיפר זרצקי ורונן זרצקי
הפקה: יעל קיפר זרצקי ורונן זרצקי
עריכה: הדרה אורן
צילום: עודד קמחי
תקציר:
זהו סרט על מפגש מחודש בין שני גיבורים שבאו מעולמות שונים, ונפגשו ברגע גורלי אחד בהיסטוריה של מדינת ישראל. האחד פלמ"חניק, מפקדה בן ה-24 של האונייה אקסודוס, צבר מחוספס, מרדן ומלא אמביציה להילחם באנגלים – אייק אהרונוביץ, ולצדו מעפיל בן 30, נואם מחונן, ציוני שרוף שכל משפחתו נרצחה בשואה, שעולה על האונייה ומצליח בכוח מילותיו בלבד להחזיק 4,500 מעפילים בלב ים – מרדכי רוזמן. במשך 60 שנה התגלגל כל אחד מהם בדרכו, עד שלעת זקנה התעורר בהם הצורך לדבר.
שיטת השקשוקה
93 דקות 
בימוי: אילן עבודי
הפקה: מיקי רוזנטל, שרון קרני
עריכה: מרתה ויזלטיר
צילום: אילן עבודי
תקציר:
זהו סיפור מסעו הדון קישוטי של העיתונאי מיקי רוזנטל, בניסיון מקיף ראשון להבין את הקשר בין הון לשלטון בישראל. רוזנטל בוחר לו יעד לא פשוט – משפחת המיליארדרים הישראלית עופר, ושלל העסקאות הסבוכות בינה למדינת ישראל. במהלך שלוש השנים שבהן צולם הסרט הצליח רוזנטל לחשוף תמונה מבהילה של מדינה שמוכרת את נכסיה בזול לבעלי ההון, ושל פקידי מדינה לא מעטים שעוברים לעבוד אצל משפחת עופר עם סיום שירותם הציבורי. במהלך הסרט רוזנטל מסתבך ונאלץ להכריע בין מצפונו העיתונאי לבין אבדן פרנסתו.
דיפלומט
80 דקות
בימוי: דנה גורן
הפקה: אילון רצ´קובסקי, יוסי עוזרד, קובי גל-רדאי, גיא יקואל, נועה ליפשיץ
עריכה: טלי הלטר-שנקר
צילום: עידו סוסקולני
תקציר:
סיפורם של עולים ותיקים מברית המועצות לשעבר, כולם דיירים קבועים במלון דיפלומט בירושלים, עולים אשר חיפשו בית ומצאו מלון. בתוך חלל דחוס שבו כמו עמד הזמן מלכת, מתקיים לו עולם מנותק של עולים שלא הצליחו להתערות בחברה הישראלית ונותרו מאחור. זהו סיפורם של דיירי מלון דיפלומט, החיים כזרים בתוכנו.
הבית ברחוב טבנקין
85 דקות
בימוי: ליביו כרמלי
הפקה: יריב מוזר – מוזר פילמס בע"מ
עריכה: שיש (שמרית) רונן
צילום: ליביו כרמלי
תקציר:
הבית הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בחייו של האדם באשר הוא. יש שעמלים כל חייהם כדי להשיגו ויש שלעולם לא יצליחו. זהו סרט מעקב אחר תהליך בנייה של בית, אחר אנשים שבונים אותו, אחר אנשים שחיים בתוכו, ואחר כאלה שמעולם לא היה להם ושגורלם נגזר מעובדה זו.
קטגורית סרט תיעודי – מועמדים
קלנדיה
60 דקות
בימוי: נטע עפרוני
הפקה: סוזן לורנסו
עריכה: ציפי רז
צילום: נטע עפרוני
תקציר:
הסרט עוקב אחר התפתחותו של מחסום קטן וזמני בצפון ירושלים, שהוקם בשל התרעה על פיגוע. במשך שש שנים צילמתי ותיעדתי איך המחסום, הממוקם בתוך גבולות ירושלים המזרחית, גדל והופך לקבוע. עשרות אלפי פלסטינים בעלי תעודת זהות ישראלית נותרו מעברו השני של המחסום, וחייבים בכל יום לעבור בו כדי להגיע למקומות עבודתם, לבתי ספר ולבתי חולים הנמצאים במזרח ירושלים. מאות אלפי פלסטינים תושבי הגדה מנותקים מירושלים המזרחית, מרכז חייהם כבר מאות שנים. מחסום קלנדיה אינו מפריד בין ערבים ליהודים, אלא בין פלסטינים לפלסטינים.
ליידי כל אל ערב
56 דקות
בימוי: אבתיסאם מראענה
הפקה: ברק היימן, תמנע גולדשטיין חטב
עריכה: ארז לאופר
צילום: אבתיסאם מראענה, איתי רזיאל, רמי קצב
תקציר:
דועאא פארס, דרוזית יפהפייה מהכפר סג´ור שבגליל, הייתה אחת מ-12 המתמודדות שהגיעו לשלב הסופי של תחרות מלכת היופי הערבייה – "ליידי כל אל ערב". במהלך ההכנות לטקס מתפתח קשר מיוחד בין דועאא ומעצב האפנה ג´ק יעקוב, והם נוסעים לתל אביב כדי להירשם גם לתחרות מלכת היופי של ישראל. דועאא עוברת בקלות את המיונים ומרגישה קרובה מאי פעם להגשמת חלומה. אלא שמהר מאוד הכול משתבש, והיא מוצאת את עצמה בלבו של קונפליקט מסובך בין המסורת והערכים של החברה שלה, לניסיונה האמיץ לבחור בעצמה את מסלול חייה.
כוכבים נוצצים
60 דקות 
בימוי: יעל קיפר זרצקי
הפקה: יעל קיפר זרצקי, יעל שביט
עריכה: תור בן מיור
צילום: עודד קמחי
תקציר:
עכשיו אני, הסרט הראשון על מיטל, צולם זמן קצר אחרי הפיגוע בדיזנגוף סנטר. תשע שנים אחרי הפיגוע חזרתי לתעד את מיטל בזמן שעמדו חייה שוב להשתנות. לאחר שחיה שנים לבדה, החליטה מיטל לעבור טיפולי הפריה וללדת ילד כאם חד-הורית. הטיפולים, ההרדמות והניתוחים החזירו את מיטל בבת אחת לאחור. הקושי הפיזי היה אדיר, אך קשה יותר הייתה ההתמודדות הנפשית, לא רק עם מה שעבר עליה במהלך הטיפולים, אלא גם עם מה שהדחיקה מאז הפיגוע. הסרט מצטרף אל המסע המפותל של מיטל בדרך להגשמת חלומה.
האגדה על ניקולאי וחוק השבות
54 דקות 
סרטם של דוד אופק ואלינור קוברסקי
בימוי: דוד אופק
הפקה: עדנה קוברסקי, אלינור קוברסקי – עדן הפקות
עריכה: אריק להב-לייבוביץ´
צילום: דרור לבנדיגר
תקציר:
תוך שימוש בהומור ובאירוניה, בסגנון צילום עלילתי ובשפה המזכירה סיפור מעשייה יהודית, הסרט מביא את סיפורו של עובד זר רומני המגלה יום אחד כי שורשיו היהודיים עשויים להפוך כבמטה קסם את גלגל המזל שלו, ולומד מחבריו הפועלים הפלסטינים על חשיבותה העליונה של הסבתא הנכונה. סיפורו הפנטסטי של ניקולאי הוא סיפור על גורל של משפחה שלמה שהשתנה, ומעלה שאלות על מציאות חיינו בארץ ועל החוקים שמגדירים את זהותה של ישראל.
"דובק" פלסטינאי יהודי 
60 דקות
בימוי: אלה אלתרמן
הפקה: יהודה ביטון
עריכה: יגאל לב, הדרה אורן
צילום: דני ברנע
תקציר:
דובק, דב וינשטוק, גר באלון שבות, אבל את רוב זמנו הוא מבלה במדבר ובמעיינות בגוש עציון.
לאחר שנרצח בנו יצחק בפיגוע ירי, הוא הוציא עצמו מכל מסגרת. התייחד עם כאבו בהרים ובמדבר, והתחבר לבדווים של מדבר יהודה הצפוני. הוא הפך להם לחבר, לבורר, והם הפכו לו למשפחה אחרת החיה לפי חוקי הטבע. מנותק ובתחושת נידוי מהקהילה שהוא חי בה, מתמסר דובק לחינוך בני נוער מנודים כמוהו לאהבת הטבע והאזור. עולמו הפנימי מסוכסך וקרוע, מלא שאלות ומחשבות על הדרך של כולנו כאן.
קטגורית סרט ביכורים – מועמדים
רשום לך בת"ז שאני אבא שלך
45 דקות
בימוי: מתן יאיר
הפקה: מתן יאיר, החוג לקולנוע וטלוויזיה – אוניברסיטת תל אביב
עריכה: אלון הראל
צילום: מתן יאיר, רפאל רפאלי
תקציר:
"אימא אף פעם לא ידעה איך לשטוף פטרוזיליה", אומר לי אבא, ואני לא יודע בדיוק למה הוא מתכוון. ברחוב שמאי 1, בין הבצל הירוק לטופסי הטוטו, יש בן שמחפש את אבא שלו ואת המשפחה שהייתה לו, ולרגע אחד הוא גם מוצא.
האזרחית אלוני
61 דקות
בימוי: ענת סרגוסטי
הפקה: מודי וענת בע"מ, נעמה פיריץ
עורכת תוכן: ענת זלצר
עריכה: יוסף גרינפלד, נטע דבורקיס
צילום: אורי אקרמן
תקציר:
שולמית אלוני, בעלת הפה הגדול והצלול, הפמיניסטית, לוחמת זכויות האזרח, נכנסה לכנסת כבר ב-1965 והייתה האישה הראשונה בוועדת החוקה. בת למהגרים ממזרח אירופה, גדלה אלוני בשכונת עוני, פילסה דרכה למרכז החברתי-פוליטי ופעלה בעולם של גברים, לוחמת זכויות היחיד באקלים שבו העם מגויס לטובת המדינה. ב-1973 הקימה את מפלגת רצ, ופרשה ממנה ברעש ובכאב עמוק לפני כעשור. כתבה את ספר האזרחות הראשון, והייתה הראשונה לערוך טקסי נישואין אזרחיים. הסרט מספר את סיפור חייה וגם את סיפורה של מדינת ישראל דרך העיניים שלה.
שהידה
76 דקות
בימוי: נטלי אסולין
הפקה: איילת אפרתי וטליה קליינהנדלר
עריכה: שרה סלומון
צילום: אשר בן יאיר, גונן גלזר ונטלי אסולין
תקציר:
במשך שנתיים צילמה הבמאית את האסירות הביטחוניות בכלא הישראלי, נשים ואימהות שלקחו חלק בביצוע פיגועי התאבדות בישראל. האסירות חושפות את המניעים הגלויים והסמויים שהביאו אותן לביצוע המעשה, וכיצד כל אחת מתמודדת עם ההחלטה שעשתה. הסרט חושף את הצופה למידע חדש ולרגשות מעורבים. אנו מוצאים את עצמנו אוהבים אותן, אך מרגישים אי נוחות בשל כך, אנחנו רוצים לרחם עליהן, אך הן חזקות מדי לרחמינו. אנחנו מתקרבים, ומיד נזרקים לאחור – מזועזעים ממעשיהן ומהיעדר החרטה. סרט שאין בו שחור ולבן, רק גוונים כואבים של אפור..
שיר ערש
50 דקות 
בימוי: נטלי חזיזה
הפקה: נטלי חזיזה, יואל אודה, המחלקה לקולנוע וטלוויזיה
במכללה האקדמית ספיר
עריכה: רקפת בורשטיין וקטי דיאקובה
צילום: נטלי חזיזה
תקציר:
איליין נוסעת לדרום אפריקה להיפרד מאמה המבוגרת. רבקה נוסעת חזרה לכפר לבקר את ילדיה שעזבה מאחור על מנת לעבוד בעיר. שיר ערש הוא סרט על שתי אימהות, שתי האימהות שלי. אני מתלווה למסעות שלהן ויוצאת למסע משלי, להחיות את זיכרונות ילדותי, על מנת להבין את משמעות האימהות.
יש לי קבוצה להציל
50 דקות 
בימוי: חיים שדמי
הפקה: יואב לשם – טו שוט סרטים
עריכה: הילה יצחקי
צילום: יוסי אבירם
תקציר:
אורי משיח מגלה שמה שפעם הייתה עבורו קבוצתו האהובה מכבי תל אביב, לפני עידן האינטרסים הציניים – בית ומשפחה, איננו עוד. הוא קם מהיציע ויוצא לרתום את אוהדי כל הקבוצות למחאה כוללת נגד השתלטות הכסף על הכדורגל. הרעיון: "שבת שחורה" – החרמת כל משחקי הכדורגל למשך שבת אחת. לתדהמתו מגלה משיח שעיוורונם של האוהדים והעיתונאים מונע מהם להצטרף למחאה. הם שבויים בהכרה שכסף שווה ניצחונות, ומקבלים בהכנעה את התפיסה שבעל המאה הוא בעל הדעה. משיח יוצא לראשונה בחייו למסע באירופה, בתקווה למצוא בית כמו שחלם.
קטגורית פרויקט תעודה טלוויזיוני – מועמדים
כן המפקדת 
3 פרקים 52 דקות לפרק
בימוי: איציק לרנר ודני סיטון
הפקה: איציק לרנר ודני סיטון
עריכה: תור בן מיור
צילום: ירון וינשטיין
תקציר:
לבסיס הטירונים החבוי בגליל התחתון בסמוך לסג´רה המיתולוגית, מגיעים נערים שנבעטו מכל מסגרת, מאחוריהם היסטוריה של התעללות, הזנחה, עבר פלילי וסמים. המפקדים הישירים הן מפקדות, "בנות טובים", הנפגשות לראשונה בחייהן עם נערים מסוגם. הניגודים התרבותיים, העימות ההיררכי והמתח בין המינים מייצרים דרמה אמיתית. הסדרה מלווה את החיילים מרגע הגיוס בבקו"ם, הקליטה בבסיס, האימונים, המסעות, המשברים, המשפטים, בתי הכלא ולבסוף טקס הסיום הדרמטי והמרגש. הסדרה כן המפקדת ממחישה עד כמה יכול האדם לעבור מהפך שתחילתו מנקודת השפל ברחובות הפשע ועד למסדר הסיום בו הניפו שלומי ויצחק את הכומתה…
תעודה כחולה – יומן מסע חיים יבין
5 פרקים, 50 דקות לפרק
בימוי: חיים יבין
הפקה: שי נשר ואוריה צנגן
עריכה: ענת צום איילון
צילום: חיים יבין וערן טורבינר
תקציר:
בדומה לסדרתו ´ארץ המתנחלים´ לוקח אותנו הפעם חיים יבין עם מצלמתו לשוט בין ערביי ישראל. הסידרה מורכבת מחמישה פרקים, כל אחד בסביבות 50 דקות יומן המסע הזה מדובב כל ערבי וכל יהודי.
הסרט הראשון ´דם שלי אדום כמוך´ הוא מעין מבוא לקיפוח. הערבים מקופחים בכל תחום, בכלכלה, בחינוך, בבעלות על הקרקעות, במקומות עבודה, בעצם, בכל תחום.
רגעים בחיים
7 פרקים, 30 דקות לפרק
בימוי: צביקה ולוך
הפקה: צביקה ולוך
עריכה: ברק רפאלי
צילום: צביקה ולוך
תקציר:
סדרה תעודה ייחודית שצילומיה נפרסו על פני שמונה שנים וארבעה בתי חולים שונים בארץ ובקפריסין. הסדרה עוקבת אחר שמונה חולים ובני משפחותיהם, כשבכל פרק אנו מתוודעים לגיבור חדש הנלחם על הדבר החשוב לו ביותר – עוד כמה רגעים בחיים. במהלך הצילומים חלה יוצר הסדרה צביקה ולוך במחלת הסרטן, והפך ממתעד למתועד.
לונדון פינת בן יהודה
6 פרקים, 30 דקות לפרק
בימוי: דני סירקין
הפקה: שולה שפיגל, דנה עדן, אסף שוסטר
עריכה: ענת צום איילון
צילום: יוחאי עצמון, אורי אקרמן, אבנר שחף
תקציר:
ירון לונדון, "דינוזאור של עברית", יוצא לסיור בשדות המילים כדי להכיר את השפה העכשווית ולשכך את הדאגה המכרסמת בו לנוכח מה שהוא רואה כהידלדלות השפה העברית בפי דובריה. במפגשים חד-פעמיים עם תלמידים, חיילים, אמנים, אנשי תקשורת וחוקרים, לונדון בודק את השפות השונות, מתוודע לסלנג החדש ולשמות החדשים בעברית, חוקר את מכבסת המלים ואת השפעת הגלובליזציה על השפה העברית. התוצאה היא סדרה עכשווית ומרתקת שנוגעת במפעלו של בן יהודה ובוחנת אותו מנקודת מבט מרעננת ומשעשעת.
עבוֹדָה בְּתַהלִיךְ : אמנות רחוב – STREET ART
הפרוייקט השני שאני מציג היום במסגרת המדור "עבוֹדָה בְּתַהלִיךְ" הוא הסרט “אמנות רחוב”, סרט בהפקה עצמאית שנמצא בשלבי העריכה הסופיים והוגש לאחרונה לתחרות וולגין בפסטיבל ירושלים 2009.
אמנות רחוב, פרוייקט של ציפי קרליק ושרונה גיא, מתעד מסע אל תוך הלילה של ת”א, וחושף לאט את אמני הרחוב המגיחים בלילה לעלות את חותמם על הקירות החשופים של ת”א.זהו מסע של זהויות, תרבות שמתגלים בלילה אחד רצוף שמרבית מהתושבים כבר ישנים.כל אחד מאותם אמנים חושף את סיבותיו ומציג את דעותיו על ציורי הרחוב שלו.זהו ציור חיצוני שמציג את פנים האנשים, הבדלי התרבות במדינת ישראל, הבחירות, הוא עוקב אחר הפרט בתוך מציאות המוקיעה את סוג האמנות הזאת .
העבודות של רוב אמני הגרפיטי מנותקות מההקשר הפוליטי המזרח-תיכוני, אם כי יש מי שחשבו שבישראל לא יוכלו לעבוד ברחוב בגלל המצב הביטחוני. Ame72 – שהדמות המזוהה אתו ביותר ברחבי תל אביב היא איש לגו קטן בשחור-לבן המחזיק בידו מכל ספריי שממנו יוצא לב – אומר: " גרפיטי בעיניי זה ליצור משהו שאתה לא אמור ליצור , אף אחד לא רואה אותך עושה את זה ואז בבוקר .. זה WOW מפתיע את כל מי שמגיע למקום , אנשים לא מצפים למשהו כזה "
אמנות רחוב STREET ART
אורך: 50 דקות
פורמט: מיני DV
בעלי תפקידים ראשיים: בימוי תסריט והפקה – ציפי קרליק
עריכה: שרונה גיא
מוסיקה: איתן גרף, יותם שכטר
