דיבורים לחוד ומעשים לחוד, אבל לפחות התחילו לדבר.
והקישור בסוף הכתבה מביא אותי לראיון עם עינב בובליל…

ועדיין, אני שומע את האנשים בוידאו(רני המלך!) ושואל את עצמי לשם מה המאבק? מאבק על עבודה או מאבק על תרבות?
ההבדל חיוני. אם זה מאבק על תרבות, אפשר לסגור את הבסטה וללכת הביתה, כי מי שמנו להחליט מהי תרבות? בשבילי תרבות זה ווגנר ובשבילך זה שרית חדד. זה עושה אחד מהם לטוב יותר? (רמז: התשובה היא לא)
ואם בענייני חוקיות ותעסוקה עסקינן, או אז יש על מה לדבר. כי הדבר העקרוני היחיד פה הוא חוזה שהופר ע"י צד אחד שגורם לאבטלה ומצוקה כלכלית להמוני אנשים. ומקרה זה אמור להיות זהה להתחייבות לתשלום של כל אחד אל מול כל אחד אחר. ברגע שהתחייבת, אזי מעצם משמעות המילה אתה מחויב. מלשון חוב. מלשון חובה.
ושוב, אין כאן עניין של תרבות. יש כאן עניין חוקי. ואם לא ישכילו הממונים על המאבק להבין זאת, הם ישארו לבד במערכה, כי כנראה לרוב העם "האח הגדול" הוא תרבות, גם עם אדונים יקרים אלו חושבים אחרת.