פסטיבל דוקאביב, המתרחש אחת לשנה לקראת פסח, מתקרב ביחד עם המצות והתורים באבולעפיה. עוד שבועיים הוא מתחיל וכבר עכשיו אפשר להתעכב על התכניה באתר הפסטיבל ולקרוא על ההמלצות בכתבה מהיום ב”הארץ“.

איזה סרטים מעניינים אתכם? על איזה הקרנה לא תוותרו?
ועל מי אתם מהמרים השנה בתחרות?

עדכון: אחרי מספר שנים בהם החרים את הפסטיבל בגלל חוסר עניין, יאיר רווה חוזר אליו בגדול.
באתרו הוא סוקר את הסרטים המעניינים. יש למה לצפות. הפוסט פה.

שוב שלום,

זאת אולי לא המלצה על סרט כלשהו, זה אולי לא מאמר חדש, אבל בכל זאת, המלצה על מאמר מעניין שמתגלגל באינטרנט כבר זה מה.

באתר הפורום היוצרים הדוקומנטריים (פורום פורום, לא פורום אינטרנטי, ממש עם משרדים וישיבות) ישנו מאמר מעניין שדן על עצם היות ישראל מדינה של ז’אנר אחד, או בעצם שניים. המאמר חוקר את התופעה לאורך השנים, ושואל למה בעצם ישראל מצליחה בעולם עם סרטים מאותו הסוג. בעקבות המאמר יש גם כמה תגובות בודדות אך מעניינות בפורום (הפעם פורום אינטרנטי), שם כמובן, תולים את האשמה בחשיבה המקובעת שבקרנות.

לפי דעתי, התהליך הזה כבר קורה. אכן היינו מספר לא מבוטל של עשורים עסוקים בעצמנו ובאותו הז’אנר פלוס מינוס, אבל הדבר כבר משתנה. העיסוק מתרחב. אין ספק שאחנו עדיין מעניינים את העולם ואת עצמנו בעיסוק האובססיבי שלנו בשואה, בסכסוך ובכל מה שקשור בזה, אבל עדיין אפשר לראות ניצנים של התעסקות מתקדמת שלא מפחדת לא להתעסק בנושאי העל הללו.

מה דעתכם בעניין? האם יש מקום לישראל להתרחב לעוד ז’אנרים או שהאם בכך היא תדון את עצמה לכליון בעדות מערב?

הנה המאמר והנה הפורום שבעקבותיו.

בין שלל העניינים וההחלטות שצריך לקבל לקראת הלידה, בין בחירת השם לצבע החדר, עלתה וצצה בשנים האחרונות גם שאלת ה”איפה ללדת”. הבחירה בין בתי החולים השונים, על המלונות המפוארים שהם מציעים, זאת רק אופציה אחת לתת ללידה ולימים שאחריה טעם טוב.

מירי אורמן ועמית מילר בחרו באופציה אחרת - לידה טבעית. בבית. בסרטם “דיאלוג לידה” הם מתעדים את החודשים שלקראת הלידה בבית, על כל ההכנות, ההתלבטויות, הכעסים והפחדים. הרופאים וההורים לא נפקדים מהסרט. גם ההורמונים לא. הסרט אינטימי מאוד, אם בבחירת הנושא ואם בעובדה שיוצרי הסרט הם גם המושאים שלו (מירי ועמית). אינטימיות כזאת קשה להשיג במבנה הרגיל של הפקה דוקומנטרית - צלם, במאי, מקליט…

הסרט הוקרן עד עתה במספר פסטיבלים, בהם פסטיבלי האקולוגיה השונים בסינימטק ת”א וראש פינה, וכן לקראת השתתפות בפסטיבל בצפון קוריאה.

 הטריילר והדקות הראשונות של הסרט באתר הסרט הרישמי. עכשיו אפשר לראות את הסרט המלא  גם בVOD של הוט (ז’אנרים וספיישלים > סרטים דוקומנטרים)

מה דעתכם על עניין ההפקה העצמית - עד כמה הייתם מוכנים להיפתח ולצלם סרט על עצמכם?
 ולמי שצפה בסרט, מה דעתכם עליו?

שלום לכולם, מקווה שיש פה עוד מישהו להקשיב. שמי יובל ומקווה שיהיו לי דברים מעניינים להמליץ עליהם ודברים עוד יותר מעניינים בדרך למסך לספר עליהם.

נתחיל בהמלצה קטנה, ישנה יחסית:

מאז שודר לראשונה בליל הסדר בפסח שעבר, מרבים יס לשדר את “בלוז לחג” של אורנה בן-דור העוקב אחר שלוש משפחות או כאלה הקוראות

לעצמן משפחות בערב המאפיין מעל לכל את משפחתיות. היופי בסרט טמון בניגודים בין המשפחות, בהרכבים שלהן, בקשר בין הנפשות ובעיקר במידת ההכנות והכבוד שהם רוחשים לחג הקרב. בן-דור, כהרגלה, מלווה את הסרט בפרשנות צמודה ומחכימה. למי שלא אוהב את זה זו עלולה להיות בעיה. מי שמסתדר עם זה, יתמוגג לאורך כל הסרט.

את הסרט אפשר לראות ביס-דוקו מפעם לפעם וגם בלינק הבא - באתר יס-וואלה.

נשתמע בקרוב. עד אז, אשמח לשמוע מה דעתכם על הסרט. אגב, מי שם לב מה מוזר בתמונה הבאה שמתוך הסרט?