נראה מעניין : חיים ואדם
היום (רביעי), בשעה 22:30, ישודר בערוץ יס דוקו הסרט “חיים ואדם” על הזמר חיים כהן, הלא הוא “אדם”.
במחצית השנייה של שנות ה-80 לא היו הרבה אנשים במדינה שלא הכירו את שמו של הזמר אדם.
הלהיט "אין מוצא" שנוגן ללא הפסקה בכל תחנות הרדיו, והאלבום "סוד" שיצא בעקבותיו ונמכר ב-70,000 עותקים תוך זמן קצר, הפכו אותו לכוכב ענק ולתופעה יחודית בפופ הישראלי.
אך כשרצה להעיז ולנסות כיוונים מוסיקליים אחרים, ועשה תקליט שלם עם מתי כספי, זה עלה לו בהתרסקות כואבת, וכוכבו הועם.
ב-5 השנים האחרונות עוקבת אחרי חיים כהן, הוא אדם, הבמאית מירי פרלמן.
הסרט חושף את הקונפליקט הדרמטי התמידי בו הוא, חיים/אדם מצוי: אדם שמנסה להניח את תקופת הזוהר שלו הרחק מאחור, אך עדיין חולם לשוב למרכז הבמה ולזכות שוב באותה אהבה גדולה וציבורית, למרות שהוא כבר יודע שאין בה שום דבר אמיתי.
זהו זה
לקראת צאת הדיוידי בסוף חודש ינואר של הסרט “THIS IS IT”’ הועלו היום מספר קליפים מתוך הסרט המתעד את ההכנות האחרונות למופע של הזמר מייקל ג’קסון המנוח.
נראה מעניין : מוצב הדמוקרטיה
למרות שמדינת ישראל מפגינה שוב ושוב את מחויבותה לשלום, הביקורת האנטי-ישראלית בתקשורת, באוניברסיטאות, בכנסיות ובקהילה הבינלאומית הולכת וגוברת. בין הקולות שמגנים את ישראל אפשר למצוא אנשים בעלי מעמד בינלאומי, והם רואים את ישראל כאחראית לקונפליקט. המשפטן היהודי-אמריקאי הנודע אלן דרשוביץ כתב בספרו “ישראל - כתב הגנה”: “הגיע הזמן להעלות בפני בית המשפט של דעת הקהל גם הגנה נמרצת של מדינת ישראל”.
בסרט התיעודי “מוצב הדמוקרטיה“, שיוקרן מחר (יום א’) בערוץ הראשון, מסייע אלן דרשוביץ, שהוא גם פרופסור למשפט באוניברסיטת הרווארד, לצופה לבחון סוגיות מפתח בסכסוך הישראלי-ערבי. לעזרתו מתגייסים מנהיגים פוליטיים, משפטיים ואקדמיים מארצות הברית וישראל. המשתתפים בסרט כוללים את דרשוביץ עצמו, דניס רוס, אמנון רובינשטיין, מיכאל אורן, ביבי נתניהו, בני מוריס אילת מזר, גבי ברקאי, ציפי ליבני, ישראל קמחי, קרולין גליק, דורי גולד, נתן שרנסקי דן גילרמן, דן דיקר, אהרון ברק, שמעון פרס, אירווין קוטלר, עופר מאי-טל, אהוד ברק, איתן שוורץ, פיליס צ’סלר, אלכס ספיאן, מיקי רוזנפלד, אליעזר שקדי, ג’רלד סטיינברג, דיוויד בנג’מין, אן בייפסקי וג’ונתן סרנה.
יום ראשון - 27/12/09 - הערוץ הראשון
נראה מעניין : בדרך אחרת
הערב (ראשון) בשעה 21:45 ישודר הסרט "בדרך אחרת", אשר מלווה את המסע המשותף של אחינועם ניני ומירה עוואד לאירוויזיון . וכולל תיעוד נדיר של אחורי הקלעים של מסע ההופעות הבינלאומי של אחינועם לרבות, הופעה מתוקשרת במיוחד בעיר שלש הדתות סביליה שבספרד ולבסוף כמובן מאחורי הקלעים של תחרות האירוויזיון האקסטרווגנטית שנערכה בחודש מאי במוסקבה
השנה נבחרה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון הזמרת אחינועם ניני. אחינועם, רחוק מהתפיסה הציבורית בישראל, תחת השם Noa, נחשבת כיום לזמרת הישראלית הידועה ביותר בעולם. היא מבקשת לאפשר לה להופיע יחד עם הזמרת הערבייה, מירה עווד. יהיה זה שיא למערכת יחסים מוזיקלית שנמשכת כבר חמש שנים בין אחינועם למירה ומייצגת סמל משותף של שתיהן לדו קיום בין העמים. בצל המבצע בעזה וחרף התנגדויות ציבוריות מהשמאל הפוליטי, הן ממשיכות בדרכן, צועדות יחדיו למסע משותף ששיאו בחודש מאי בתחרות במוסקבה.
הקרנת בכורה : השגרירים
כל שנה יוצאים ממדינת ישראל עשרות אלפי צעירים לחו”ל שטסים בעקבות חלומם לעשות כסף גדול בזמן קצר. הם שוהים במדינות שונות ברחבי העולם ועובדים, לרוב בלי אשרת עבודה, בעבודות מכירה אגרסיביות.
הסרט “השגרירים” של הבמאי טל אגסי מלווה ארבע דמויות בתקופת העבודה האינטנסיבית ביותר, חודש וחצי לפני חג המולד וקצת אחריו, ביוסטון טקסס שבארה”ב ובדבלין שבאירלנד. החיכוך רצוף השקרים עם האוכלוסייה המקומית ובעיקר הלחצים העצומים ב”רדיפה” אחרי הכסף מביאים את גיבורי הסרט לתחושות קיצוניות.
האם סוחרי הרחוב הצעירים הם השגרירים האמיתיים של ישראל בחו”ל?
ביום שישי הבא בשעה אחת בסינמטק ירושלים, תתקיים הקרנת הבכורה של הסרט, במסגרת פסטיבל הקולנוע היהודי ולנו יש כרטיסים עבורכם.
קוראי הבלוג מוזמנים לשלוח מייל בצירוף שם, מספר טלפון ונושא : “הקרנה לקוראי דוקטוק” לכתובת הבאה: talagassi@gmail.com
צפיה מהנה!
נראה מעניין : משפחה בשבי
היום (ראשון) בשעה תשע בערוץ 10, במסגרת ערב שידורים מיוחד, יוקרן הסרט “משפחה בשבי” של טל גורן ותמר פרוס. בסרט מתועדים חיי היומיום של משפחה שליט מאז חטיפת בנם גלעד ע”י החמאס.
זהו סרטן הראשון של הבמאית טל גורן והמפיקה תמר פרוס, בהפקה משותפת עם הרשות השנייה. לפני כשנתיים יזמה פרוס אירוע בלונדון להעלאת המודעות לנפילת שליט בשבי, ובמסגרת ההכנות לאירוע הכירה את בני המשפחה ויחד עם גורן הוחלט לתעד את אחורי הקלעים של המאבק לשחרורו.
עדכון : לינק לסרט המלא
כתבת אורח : בין דוקומנטרי לריאליטי
“תוכנית מציאות, או תוכנית ריאליטי (מאנגלית - Reality TV), היא ז’אנר טלוויזיוני אשר אינו מתוסרט בדרך כלל, ומתעד אירועים אמיתיים בניגוד לדרמה בדיונית וכתובה. בתוכנית מציאות משתתפים לרוב אנשים שאינם שחקנים, ואינם מגלמים דמות בדויה, אלא מופיעים בתור עצמם.” – מתוך ויקיפדיה
“סרט תיעודי (הנקרא גם סרט תעודה או סרט דוקומנטרי) הוא סרט שמטרתו לתעד את המציאות בניגוד לסרט קולנוע שמטרתו להציג את התסריט הבדוי. (אשר לעתים מבוסס על סיפור אמיתי)” – מתוך ויקיפדיה
הפוסט הנוכחי נולד מתוך דיון שעסק בהבדלים שבין הקולנוע הדוקומנטרי לבין הריאלטי . גבי חביב, מעריץ מושבע של “האח הגדול” ועורך באתר הספורט ONE, הרים את הכפפה וכתב טור דיעה לבלוג זה על ההבדל שיש או אין לדעתו בין הז’אנרים.
בין ריאלטי למציאות – גבי חביב
פעם ניסו להסביר לי שכל משחק כדורגל הוא אותו משחק. החוקים הם אותם חוקים, כמות השחקנים בכל קבוצה זהה עם הפתיחה, יש כדור אחד, שופט אחד, שתי קבוצות שרוצות לנצח ואף אחד לא יודע מה יוליד המפגש ביניהן. זה נכון על הנייר אבל כל מי שאוהב כדורגל יודע שכדורגל ספרדי או האנגלי הוא לא אותו משחק כמו כדורגל ישראלי.
כשברצלונה וריאל מדריד נפגשות למשחק של "בראש בראש" הכדור טס מצד אל צד, השחקנים יודעים בדיוק מה לעשות, כמות ההזדמנויות ליד השערים היא גדולה וההנאה של הצופה היא בלתי ניתנת להסבר במילים. לא פחות מ-98 אלף צופים היו השבוע באצטדיון הקאמפ-נואו ועוד מיליארדי עיניים צפו בחגיגה הזאת בטלביזיה.
חמש שעות טיסה משם, במקום קטן שנקרא ישראל, משחקות בליגה הבכירה קבוצות כמו הפועל רעננה ומכבי אחי נצרת. זה מעייף רק מלחשוב על משחק כזה. שתי קבוצות קטנות נטולות תקציב שרמת הענין והאנרגיה שהן מייצרות ביחד לא היו יכולות להדליק את המנורה אצלי במקרר. כדי שהמגן של מכבי אחי נצרת ישיג את המגן של ברצלונה, הוא צריך להזמין מונית, ואם 50 הצופים שהגיעו לראות את התענוג הזה יזכו לראות בעיטה אחת טובה למסגרת, הם ירגישו שההשקעה שלהם בכרטיס שקנו, השתלמה.
שתבינו את ההבדל, בכסף שריאל רכשה את כריסטיאנו רונאלדו ממנצ’סטר יונייטד (סכום זעום של 94 מיליון יורו לפני משכורת של 50 מיליון יורו בחוזה לחמש שנים בסך הכל), הפועל רעננה היתה יכולה להתקיים בכבוד עד שנת 2112. בערך. ובכל זאת, מדובר במשחק כדורגל.
במדריד, ברעננה או בכלכותה, החוקים הם עדיין אותם חוקים ועם כל הענין של איכות השחקנים והתקציבים הגדולים, עדיין מדובר במשחק כדורגל. אז לריאל מדריד יש יותר כסף והם יכולים להביא שחקנים יותר טובים אבל גם הספרדים וגם ברעננה צריכים להבקיע כדי לנצח.
השבוע צפיתי בסרט הדוקומנטרי המצוין "במטבח של פריימן", סרטה של הדר בשן. הציבו מצלמה במטבח של משפחת פריימן, זוג קשישים הגרים בנווה דקלים ותיעדו כל רגע בחייהם, שניה לפני שהם מפונים מהבית שלהם.
לא היה תסריט כתוב מראש, והמצלמה הראתה בדיוק מה קורה בבית שלהם. המתח הבלתי פוסק, הויכוחים והחיכוחים מה לעשות ברגע האמת, איך מתמודדים עם זה ובכלל, איך יראה העתיד. הזיכרונות מגידול הילדים, ארוחות השבת המשפחתיות והידיעה שלא ברור מתי, אבל הם יצטרכו לזרוק הכל ולעבור למקום אחר הולידה דמעות, כאב וחיוכים של עצב.
אחד הרגעים החזקים בסרט היה כשהזוג קיבל מכתב משלטונות המדינה עם תאריך העזיבה. השלווה הסמויה נעצרה, והמתח שוב עלה. מה יהיה?
תיעוד כזה נחשב לאיכות. הנה החיים האמיתיים של זוג שכל חייו הולכים להשתנות. אין מה להגיד טלביזיה במיטבה. האמת מתגלה מול העיניים הבוחנות של הצופים שמתרגשים עם הזוג ומזדהים עם הקושי, גם אם הדיעות הפוליטיות שלהם שונות.
ואז עלתה במוחי שאלה הפשוטה. רגע, האם זה לא בדיוק מה שקורה ב"האח הגדול"? מצלמות שמתעדות חיים של אנשים בבית אחד כשמידי פעם מגיע מישהו עם מכתב/משימה מהביג בוס, יש מתח, דרמה ודמעות.
גם באח הגדול אין תסריט קבוע, אף אחד מהדיירים לא יודע מה יקרה בעוד חמש דקות ואיך ייראו החיים שלהם בעתיד. ועל קרב הדיעות בין אישה שעשתה ניתוח לשינוי מין שגרה בבית אחד עם ערבייה, חירש, עורך דין, פרחה שמנבלת את פיה בקצב של מכונת ירייה, אם חד הורית, הומו, בלונדינית עם מוח בגודל של גרגיר אורז, אחד עם תסמונת טורט ובחור מקסים שמתקשה להתעצבן ורוצה להריח פרחים וליהנות מהטבע, אני בכלל לא רוצה לדבר.
גם “במטבח של פריימן” צולמו עשרות שעות, בכל מיני זוויות ורגעים קשים יותר וקשים פחות וצפו בקלטות בהדיקות כדי לערוך מזה סרט באורך של חצי שעה. בערוץ 2 עושים מ-24 שעות שעות רצופות של צילום במשך שבוע, פרק אחד ביום ראשון בשעה 21:00 בערב.
אז למה זה נחשב לזבל תעשייתי והסרט המדובר נחשב לתיעוד נדיר? אם החוקים הם אותם חוקים, בדיוק כמו בדוגמא שהבאתי מהעולם שאני מכיר טוב יותר, איך ייתכן שאחד נחשב לתחתית הבאר והשני להצלחה? ואולי ההיפך?
אני מודה שאני אוהב את האח הגדול בדיוק מאותה סיבה שאני אוהב דוקומנטרי ואהבתי את המטבח של פריימן. בעיקר כי אני אוהב לראות דברים שלא ברור מה יהיה בעוד רגע ואיך יגיבו המשתתפים לשינויים הקיצונים שמחכים להם.
אז בתקציב שיש לפרק אחד בהאח הגדול, יכלו לעשות 3597 סרטים נוספים, אבל מישהו כבר יסביר לי למה אחד נקרא דוקו והשני ריאלטי? זה לא בדיוק אותו הדבר?
הקרנת בכורה : בשביל הפלמנקו
הסרט “בשביל הפלמנקו” של הבמאי שם שמי יוצא להקרנות מיוחדות בסינמטקים ולנו יש כרטיסים לקוראי הבלוג.
הסרט, שהתקבל למספר פסטיבלים בעולם וכמו כן הוקרן לאחרונה בערוץ יס דוקו, מתחיל בנסיעתם של זוג נאהבים ישראלי אל סצנת הפלמנקו בגרנדה שבספרד שהופכת למסע אישי של הבחור אל שורשי העצב של עצמו. המפגש המקרי שלו עם יואל- גיטריסט פלמנקו ישראלי, החי באנדלוסיה מוביל למסע משותף של שניהם אל לב תרבות הפלמנקו הצועני. המסע אל תוך הפלמנקו הופך לאובססיה המותירה מאחור את אהובתו ואת חייו הקודמים. המפגש עם האנשים של הפלמנקו חושף כאב המוביל לחיפוש פנימי אחר זהות עצמית.
הסרט יוקרן בתאריך 5 בדצמבר בסינמטק תל אביב וב6 בדצמבר בסינמטק ירושלים, המעוניינים להגיע לאחת מההקרנות מוזמנים לשלוח מייל לכתובת : shemshemy@gmail.com ולצרף את שימכם, הקרנה מועדפת ומספר טלפון.
צפיה מהנה !
One Shot גליל
במסגרת פסטיבל דוקאביב גליל הראשון, יצא לדרך מיזם "One Shot גליל" ביוזמת קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי ובשיתוף קרן רבינוביץ’ – פרויקט קולנוע ופסטיבל דוקאביב.
"One Shot גליל" מזמין יוצרים לצלם סיפור תיעודי קצר על הגליל או שמצולם בגליל, בשוט אחד (one shot).
הסרטון הזוכה יוקרן באירוע הפתיחה של פסטיבל דוקאביב גליל (14/12)במעלות תרשיחא ויזכה את יוצרו במענק פיתוח מטעם קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי וקרן רבינוביץ’ – פרויקט קולנוע. הסרטונים הנבחרים יוקרנו במהלך ימי הפסטיבל (15-16/12).
עבודה בתהליך
הבימאית טליה פינקל (התיקון, כוסות רוח לאבא) עובדת בימים אלה על סרט תיעודי חדש שעתיד להיות משודר בערוץ 8.
לסרט דרושים אנשים בגילאים 23-31, רווקים וללא מערכת יחסים זוגית בהווה, המחפשים באמצאות האינטרנט (כל האתרים באים בחשבון- פיסבוק, ג’ידייט, קופידון, כפיות , קפה דה מרקר וכולי), קשר זוגי כלשהו, בין אם אהבת אמת ובין אם סטוצים, סטרייטים וגייז, בנים ובנות.
האנשים צריכים להיות “טיפוסים” מגניבים ושיש להם מה להגיד לעולם וכמובן- שבא להם על מעט חשיפה בסרט תיעודי איכותי, ומי יודע, אולי זה יביא להם אהבה, או לפחות יתעד אותה אם היא תתחיל תוך כדי הצילומים.
חושבים שאתם מתאימים?
מוזמנים לשלוח מייל לטליה עם פרטי ההתקשרות שלכם
